יונה נולד בברלין בשנת 1923

שושנה נולדה בוינה בשנת 1921

עלינו לארץ בשנת 1938 במסגרת חברת נוער חלוצי לגבעת ברנר.

לאחר שלוש שנים ,הוגדרנו כחברה משלימה לגשר ומשנת 1941

אנחנו קבענו את ביתנו בגשר.

 

הדור השני:

נולדו לנו שתי בנות לפני מלחמת השחרור.

תרצה – נולדה ב1943 ,הקימה משפחה בקיבוץ עין החורש.

חוה (חויק)-נולדה ב 1948 חיה עם משפחתה באנגליה.

אילה (איילי)ז"ל- נולדה ב 1953 הקימה משפחה בגשר ונפטרה בגיל צעיר בשנת 1982

 

הדור השלישי:

לתרצה נולדו ארבעה ילדים:

 רותם –נשואה לדן ,חיים במושב שדה יצחק

 ענבר- נשואה לעומרי ,חברים בקיבוץ יטבתה

 רם   - נשוי ליעל, חיים בעין החורש

 גולן - נשוי לחבצלת , חיים בעין החורש

 

לחויק ולדייב נולדו שתי בנות:

 ג'ו - נישאה לריצ'רד ,חיה בלונדון

רייצ'ל – נישאה לגורדון ,חיה בברמינגהם

 

לאילה ז"ל ועדי נולדו שני בנים:

אריאל –נישא לג'סיקה ,חיים בוושינגטון

מתן – נישא למירה ,חיים בבוסטון

 

הדור הרביעי:

לרותם נולדו ארבעה ילדים:

שקד,מיתר, מנור,כליל.

לעינבר נולדו שלושה ילדים:

יובל ,שחר, שני.

 לרם נולדו שני ילדים:

 אורן ואיל

 לגולן וחבצלת נולד בן:

עומר

 

לג'ו נולד בן

דניאל

לרייצ'ל נולדו שני בנים:

זכריה(זכי)

ראובן

 

לאריאל וג'סיקה יש שני ילדים:

קריסטיאן

סבנה

 

 

יונה

נולד בברלין שגרמניה בשנת 1923, להורים יצחק וציפורה.

אח בכור: וילי שנולד בשנת 1921 ואחות ושמה ריטה שנולדה בשנת 1928.

תקופת ילדות השתנתה ב1933 כאשר הנאצים עלה לשלטון. הייתי צריך לעבור מבית הספר הממלכתי לבית הספר היהודי. בשנת 1937, הצטרפתי לתנועת נוער "הבונים" , זוהי הייתה תנועת נוער ציונית שהייתה קשורה כבר בתקופה הזו עם הקיבוץ המאוחד.

במסגרת עליית הנוער עליתי לארץ בשנת 1938 להכשרה בקיבוץ גבעת ברנר.

המשפחה נשארה בברלין ובשנת 1939 הצליחו להגיע לשנגחאי אשר בסין.

בגמר שנתיים הכשרה בקיבוץ גבעת ברנר קבעה תנועת הנוער העובד שנשלים את קיבוץ גשר שנוסד ב-1939.

 

בדרך מגבעת ברנר לקיבוץ גשר השתתפתי בקורס מכ"ים בג'וערה.

בשנת 1943 התחתנו בקיבוץ גשר ואז נולדה ביתנו הבכורה, תרצה.

בקיבוץ עסקתי בשדה בגידול מספוא לרפת. ושושנה עבדה במטבח.

ב1944 נשלחתי לקורס קצינים (ג'וערה). מאז ועד למלחמת השחרור עסקתי בקיבוץ בענייני בטחון, בעיקר באימוני החברים וטיפול בנשק הבלתי לגאלי. בנוסף לעיסוק הבטחוני התחלתי לעבוד במחצבת הגבס.

במחצבה עבדתי כעשרים שנה. מתוכם 10 ניהלתי את המחצבה.

בשנת 1967 נבחרתי למזכיר פנים של הקיבוץ וכעבור שנה עברתי לעבוד בריכוז הבניין. בשנת 1970 יצאתי ללימודים בטכניון ללימודי הנדסאי בניין. זמן מה לאחר סיום הלימודים גויסתי למדור ניהול בניין תק"מ - בניהול הבנייה של הקיבוצים הצעירים באיזורים שונים בארץ.

בגיל 80 יצאתי לפנסיה. לאחר היציאה לפנסיה הצטרפתי לבתיה לעבודה בארכיון.

 

 שושנה

נולדה בוינה שבאוסטריה ב1921 להורים יצחק ומרים. הם היו במשפחה 3 אחים ו 3 אחיות.

כאשר הנאצים כבשו את אוסטריה גם שושנה עלתה לארץ לגבעת ברנר.

שם בגבעת ברנר נפגשנו, האהבה פרחה ומאז אנו ביחד.
יונה נפטר בערב סוכות תשע"ב והובא למנוחות בבית העלמין בגשר לצידה של שושנה.

 

ב1948 נולדה בתנו השניה חווה. זוהי הבת האחרונה שנולדה בגשר הישנה.

במלחמת השחרור, אפריל 1948, אחרי ההתקפה הראשונה על גשר הוצאו הילדים לאשדות יעקב. שושנה שהייתה בין המפונים (בלילה השני), הלכה עם תרצה ביד ועם חויק על הידיים (בת חודשיים) וכל הדרך היה פחד מה יעשו אם הילדים יתחילו לבכות.

לימים תרצה נשאלה אם היא פחדה בעת הפינוי ותשובתה הייתה: "אנחנו הילדים לא תפסנו מה שמתנהל, זרקו אותנו מהחלון של הבית לתעלה שהייתה יותר מוגנת ואחר כך הלכנו ברגל"

גשר התפצלה לשניים: גשר שהפך למשלט צבאי ובו נשארו הלוחמים והלוחמות – והנשים והילדים בחיפה. שנה על הר הכרמל ושנה בבת גלים במנזר (לימים בית החולים רמב"ם). ב-1950 התאחדה גשר בנקודה החדשה.

כאשר עברנו לגשר החדשה שושנה השתתפה בסמינר עליית הנוער בירושלים במשך שנתיים. ואני נשארתי עם שתי הבנות (היו ביקורים פעם בשבועיים). בתקופה זו קיבלתי עזרה מהוריי שהצטרפו לגשר בשנת 1950 כאשר עלו לארץ משנחאי.

בגמר לימודיה של שושנה נולדה הבת השלישית, איילה.

לאחר סיום לימודיה עבדה שושנה בחינוך ובהוראה – עד גיל הפנסיה!

ב – 2008 , שושנה חלתה והייתה כשלוש שנים בבית דורות.

ב 18.4.2011 נפטרה שושנה והובאה למנוחות בבית העלמין של הקיבוץ.

 

מתוך הספד של הבת תרצה:

"שנות הילדות בוינה, במשפחה עם הרבה ילדים ובית הספר שבו הצטיינת - "נו היהודים האלה שהיו חכמים יותר מכולם". העלייה לארץ בגיל 15 והחיים בחברת נוער בגבעת ברנר. העבודה הלימודים וחיי החברה, אחריות לעצמך ולחבריך פשוט ומפתיעה לעומת ילדים בגיל זה כיום. ילדות יפה ומעניינת הייתה לנו עד המלחמה ואח"כ החיים בחיפה. עבדת בכל עבודה, עד אשר מצאת את מקומך בהוראה וחינוך.

מה שאפיין את עבודתך הייתה הנחישות. אין בכי, אין לא יכול, אין לא יודע, צריך להתאמץ ולהשיג..."

 

מתוך ההספד של הבת חוויק:

"... אמא דאגה לשלומם של אריאל ומתן וראתה בעדי ואיריס חלק בלתי נפרד מהמשפחה.

אמא הייתה בעלת גבולות ברורים. הייתה חשובה לה המשמעת  ועם זאת הייתה נאמנה, אוהבת והגונה.

אמא הקדישה את חייה לאבא. הדאגה לאבא שעבד שעות ארוכות, היה נוסע בכל הארץ ומגיע מאוחר לאחר יום עבודה ארוך וחם, הייתה דוגמא לכך. היא עטפה לו באהבה סנדויצ'ים והכינה שתייה שיהיו אתו בימים הארוכים.

אמא הייתה אחות מסורה. בעיקר לאחותה ברטה, אהבה אותה ותמיד דאגה לשלומה.

היא הייתה כה גאה בנכדיה ותמיד עקבה אחר הישגיהם בגאווה גדולה. היא חשבה ודאגה לכולנו..."

 
ילדים :

 

 תרצה ואיתן(ז"ל) הרגיל

 

נכדים + נינים

רותם ודן פלג – שקד, מיתר, מנור וכליל

ענבר ועומרי מורג – יובל, שחר ושני

רם ויעל הרגיל – אורן ואייל (תאומים)

גולן וחבצלת הרגיל – עומר

  

חוויק ודייב פירי

 

נכדים + נינים

ג'ו וריצרד סיפיץ – דניאל

רייצ'ל וגורדון סטראכן – זכי וראובן

 

איילה (ז"ל) ועדי –

נכדים +נינים

אריאל וג'סיקה בן ישי – סבנה וכריסטיאן

מתן ומירה בן ישי

 

* לאחר מותה של איילה הקשר עם עדי תמיד נשמר.

עדי התחתן עם איריס ונולדו להם שלושה ילדים – ארן דניאל וליאה.