דבורה לבני (מרדלר)
נולדה ב 1923 בשם תאודורה ("תיאה" בפי החברים משם)  ברומניה לשמואל ופרידה מרדלר באזור העיר טשרנוביץ( כיום באוקראינה) אבל גדלה בכפר במרכז רומניה שם עבדו אביה ואחיו בניהול מנסרת עצים. כיוון שבכפר מגוריה לא היה בית ספר ראוי, למדה בבית יחד עם אחותה שושנה (אדלר)  אצל מורים פרטיים. בין השאר למדה שפות שונות כולל עברית, גרמנית, צרפתית, אנגלית שאת כולן (בנוסף לרומנית ולהונגרית שהיו שפות המקום) היא דוברת עד היום.

בשנות המלחמה  נאלצה המשפחה לעבור לעיר הסמוכה רימניקו וילצ'ה (עיר הולדתו של מרדכי אדלר) ושם התארחו אצל המשפחות היהודיות במקום. 

עם תום המלחמה עברה המשפחה להתגורר בעיר סיביו שבטרנסילבניה ושם התחדשו קשריה עם אברהם (אותו הכירה מתקופת שהיה קודמת בעיר) ובשנת 1947 נישאו.

אברהם לבני (וייס) 
נולד כאנדרי ("בונדי") לבן ציון והלנה וויס בעיר סיביו בחבל טרנסילבניה שברומניה. היה בן יחיד לאחר ארבע בנות. בבית הספר למד עד כיתה ט' ואז יצא לעזור בפרנסת המשפחה. (שני הוריו היו חייטים). בתקופת המלחמה גוייס לעבודות כפיה של חציבה וסלילת כבישים. כמו כן לקח חלק בניסיונות להבריח יהודים ממחנות המעבר בהונגריה (בהם רוכזו יהודים לקראת שילוחם למחנות הריכוז בפולין) לתוך רומניה.

כפעיל בתנועת דרור, למד עברית עוד ברומניה והתכונן לעליה לארץ.

באוקטובר 1947 עלו  דבורה ואברהם על אונית המעפילים "כנסת ישראל" שלאחר 10 ימי מסע נלכדה על ידי הצי הבריטי. האוניה הובלה לנמל חיפה ומשם הובלו המעפילים למחנות המעצר בקפריסין. רק בפברואר 1949, לאחר כמעט שנה וחצי במחנה הותר להם לעלות לארץ.

לאחר כשנה של הכשרה בקיבוץ עין חרוד, הגיעו לגשר יחד עם כל הקבוצה הרומנית.

ב1951 עלו ההורים לארץ ובאו לחיות עם ילדיהם בגשר. שמואל, אביה של דבורה חי בגשר עד פטירתו ב1964. בן ציון, אביב של אברהם נפטר זמן קצר לאחר בואו ב1951 ואילו הלנה האם נפטרה בשיבה טובה בגיל 90 בשנת 1970.

בגשר עבדה דבורה  כמטפלת (חברת נוער, קבוצת הדס, קבוצת הדר), כמנהלת מחסן הבגדים של הילדים וכמטפלת של האולפן (סוף סוף הזדמנות להשתמש בידיעת  השפות שרכשה בילדותה).

ב2007 נפצעה בתאונת דרכים כשחצתה את הכביש בדרכה לתחנת האוטובוס לטבריה ומאז שהחלימה היא מתגוררת בית דורות.

אברהם החל את דרכו המקצועית בגן הירק עד שנפצע בתאונה. עבר קורס מרכזי משק בעין חרוד, היה גיזבר הקיבוץ בשנות השישים ואחר כך שוב בשנות השבעים, באמצע שנות השבעים היה מנהל חברת "ביטוח חקלאי" אבל מכל תפקידיו חזר תמיד למקומו הקבוע בהנהלת החשבונות של הקיבוץ.

אברהם היה מפורסם כעיוור צבעים, דבר שהקנה לו פטור קבוע מהגיוסים לקטיף העגבניות, וכן כצלם הקבוע של ילדי גשר בשנות החמישים והשישים, בזכות מצלמה שהצליח להביא לארץ למרות כל תלאות הדרך.

אברהם נפטר בשנת 1998 בגיל 79 .

 

פרידה ( כיום נטע, ילדת חוץ, קבוצת אלה)

שמוליק (ילד חוץ, קבוצת תאנה).

ורה ( כיום נוימן)- אולפן שנת 1966.

נועם פלדמן ז"ל (ילד חוץ, קבוצת שקמה). נהרג בתאונת טיסה כחניך בקורס טייס ונקבר בגשר.

 

 

יליד 1952. חניך גן כלנית ואחר כך קבוצת חצב. עם סיום בית הספר הצטרף לגרעין בנים שיצא לקיבוץ מנרה (יחד עם דני אדלר, בן דודו ובן כיתתו) . בצבא שירת כשנה וחצי בקורס טייס ואחר כך שנה וחצי נוספות כאיש מודיעין בחיל האויר. לאחר מלחמת יום כיפור, לקראת השיחרור מהצבא, עבר לחיל השיריון בו שירת במילואים כלוחם במשך עשרים שנה.

עם השחרור מהצבא, עזב את הקיבוץ , למד בטכניון הנדסת חשמל ומנהל עסקים. עבד ברפאל ובחברות אחרות כמהנדס אלקטרוניקה וכיום הוא מנכ"ל ובעלים של חברת "בלקום מיקרוגלים" שבמגדל העמק המיצרת ציוד לתקשורת לווינים.

מה עוד: שיחק כדור עף במשך שנים רבות, החל מהפועל גשר ובהמשך במכבי חיפה והליגה למקומות עבודה. בשנים האחרונות למד צרפתית (בשביל הצרפתיות) ולאחרונה סיים תואר ראשון במשפטים וממשיך לתואר שני. (שיהיה מה לעשות בפנסיה). היה יו"ר ועד ההורים בבית הספר במדרשת שדה בוקר וממקימי עמותת בני גשר.

נולדה בחיפה ליהודית ועמנואל גורן. סיימה את בית  הספר הראלי ושירתה בצבא כקצינה ביחידת מורות חיילות. למדה רוקחות בירושלים וסיימה תואר שני בהנדסה רפואית וכן במנהל עסקים, שניהם בטכניון. עבדה כרוקחת בחברת טבע וניהלה במשך כעשר שנים את בית המרקחת בבית החולים הלל יפה בחדרה. כיום עובדת סימה בחברה למאגרי מידע רפואיים ובמקביל הקימה את המרכז לייעוץ תרופתי אישי. ממקימות "ארגון הרוקחות הישראלי" בו היא פעילה עד היום.

כיצד נפגשנו?  במסיבת יום העצמאות בחיפה. סימה הגיעה עם בן זוג שמישהו שידך לה לאותו ערב, בני הגיע בעקבות הזמנה של מכרה. כשכבר עמד לעזוב את המסיבה (ריקודים זה לא הצד החזק שלי) ראה אותה פתאום מרחוק והחליט להשאר. והשאר היסטוריה. נישאו ב1979 בדירת הוריה של סימה. (את הסלטים והעוגות הכנו ערב קודם ביחד עם כל השכנות)

בשנת 1990 עזבו את חיפה ועברו לזיכרון יעקב בה הם גרים עד היום.

 

ילידת  1954, גן כלנית וקבוצת ערבה. היתה ספורטאית ושחיינית ואף זכתה באליפות עמק הירדן בשחייה לגיליי 16 .

בצבא שירתה כפקידת סעד בגדוד 53 המשתייך לחטיבת שריון 188 ברמת הגולן. במהלך השירות הצבאי פרצה מלחמת יום כיפור שלאחריה השרות כבר היה שונה.

 בגדוד פגשה את שמיל שהפך לבעלה ב1975

בגשר עבדה תקופה ארוכה כרכזת הבישול במטבח לאחר לימודים במדרשת רופין. בהמשך, עבדה עם פעוטים בגיל הרך והיתה רכזת חינוך 5 שנים. הכשירה עצמה בסמינר אורנים ובקורסים שונים מאוחר יותר. בהמשך הכשירה עצמה לתפקידי ניהול נוספים כמו: ריכוז קליטה וריכוז עבודה, עברה קורס למשאבי אנוש וניהול בתל אביב .

החל משנת 1994 עברה לעבוד במכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן בתפקידי מזכירות בכירה בפרחי מדע ובהמשך, במרכז המורים האזורי. כיום, מזה 5 שנים משמשת קניינית של המכללה.

תוך כדי עבודתה במכללה ,עשתה תואר ראשון במדעי החברה .

למדה רפואה משלימה ברידמן בעיקר תחומי מגע . מטפלת היום באנשים בעיקר ברפלקסולוגיה.

החל מאוקטובר 2009 , אחראית על הצמיחה הדמוגרפית בקיבוץ. שרה בחבורת הזמר של גשר כבר מספר רב של שנים.

יליד מושב גן חיים. הוריו בטי (בתיה) ומרקו (מרדכי) עלו מרומניה ב – 1949 לאחר שהייה של שנה בקפריסין. בגיל 13 עבר עם משפחתו לפתח תקוה שם למד בבית ספר תיכון טכני.

בצבא שירת כמכונאי טנקים והשתתף במלחמת יום כיפור במסגרת גדוד שיריון 53 , חטיבת ברק.

מאז הגעתו לגשר ונישואין לאורית - עובד בענף המדגה וכבר הרבה שנים מרכז אותו.

 

יצחקי: יליד 1959- קבוצת שיקמה. שחיין מצטיין בבית הספר. תיכון בית ירח במגמת חשמל.

שנת שירות לפני צבא: במחנות העולים בחיפה.

צבא: קצין בשייטת 13, 5 שנות שירות צבאי.

טיול אחרי צבא- דרום אמריקה

לימודים- הנדסת תעשיה וניהול באוניברסיטת ת"א .

בגשר ניהל את המחצבה ואחר כך את מגמא. לאחר מכן היה מנהל תחום המיחשוב בחברת תדירן. כיום בעלים ומנכ"ל חברת סיסמטריק בעפולה, חברה המייצרת ציוד למפעלי פלסטיקה.

פעילות נוספת: רכיבת אופני שטח.

שנת שירות לפני צבא בקיבוץ אלמוג שרק הוקם שנה לפני כן.

צבא: מש"קית נתונים ותכנון כוח אדם, שנה בקריה ושנה בחטיבת גולני.

אחרי הצבא: מגורים של שנתיים בחו"ל, מתוכם שנה וחצי באמסטרדם ועבודה כאשת ביטחון של אל-על. ובהמשך טיול של חצי שנה במזרח הרחוק.

לימודים: תואר ראשון בפיסיקה באונ' תל אביב. השנה סימה 3 שנות לימודים של תזונאית טבעית בשלוחת רידמן בכנרת.

עבודה- מאז סיום הלימודים עובדת ב"ריקור" בעין חרוד איחוד, מפעל המיצר מקררים זעירים לגלאי אינפרא-רד עבור מערכות אלקטרואופטיות (מצלמות לראיית לילה).

כיצד נפגשנו? למדנו יחד במכינה בטכניון. יצחקי גר יחד עם אלה אמיתי ודרור מנדל בדירה שגשר שכרה בחיפה. דורית ואלה הפכו לחברות טובות ולמדו ביחד (שעורי בית, מבחנים...) וחלק גדול מהלימודים נעשה בדירה של גשר. חוץ מלמודים היו גם ארוחות ערב משותפות וכו'. כך דורית הכירה יותר טוב גם את יצחקי. אך חברות ממש התחילה רק בסוף שנת הלימודים, בתקופת מבחני הסיום של המכינה.

מגורים- עד סוף 1999 חיו בגשר. עם העזיבה עברו לגור בגן- נר שבגלבוע, שם חיו במשך 6 שנים. כיום חיים בכפר תבור.