גן כלנית  |  בר מצווה כיתת זית  |  הספרייה  |  רפת גשר  |  כיתות בגשר  |  גן ירק  |  בריכת השחייה  |  מפ"ן - מרכז פעילות נוער ט-יב  |  כנס בני גשר 2003  |  חדוה הדר - מורת דרך  |  ענף הכותנה  |  פעוטון תות  |  חדרי אירוח בגשר  |  בני גשר אומרים עליה...  |  
דף הבית >> דף הבית >> משפחות בגשר >> משפחת מנהיימר
 

משפחת מנהיימר
ואלה תולדות משפחת מנהיימר

 ההורים (דור ראשון)
 
אפרת אפרתי, עודד מנהיימר
 
הבנים (דור שני)
זהר , עמי, איתן ואלון
 
שהקימו משפחות:
זהר ואמנון גת הולידו את  סער ז"ל,סנונית ושחף (דור שלישי)
עמי ואיליה  מנור הולידו את שלי, הדר ואורי (דור שלישי)
איתן ומיכל מנור הולידו את אילן, חגי, יובל ועדי (דור שלישי)
אלון ורבקה מנהיימר  הולידו את דביר, צפריר ולילך (דור שלישי)
 
ועכשיו נתחיל בסיפור עד שהנינים מתן, זיו,בר, הלל, סהר וגילי (דור רביעי) יחתמו אותו ובבוא היום יעדכנו את ההמשך
 
עודד מנהיימר
עודד נולד בגרמניה ב-16.2.1923 בשם זיגפריד בכפר גיבלשטט (סמוך לעיר וירצבורג) להוריו אוטו מנהיימר – סוחר בהמות ולאימו דינה שהייתה גרמניה והתגיירה עם נישואיה לאוטו. לעודד היו שלושה אחים: רות ז"ל, לודויג ז"ל וסאלי ז"ל שנהרג במלחמת העולם השנייה. הייתה לו ילדות רגילה של ילד כפר טיפוסי. כשהנאצים עלו לשלטון הם נאלצו לעזוב את הבית ועברו לאחת הערים. אוטו נעצר בליל הבדולח, אך שוחרר בתנאי שיעזוב את גרמניה עם המשפחה. הניסיון לעבור לצרפת לא צלח ואוטו עבר לבדו לצרפת ומשם לבלגיה. משך המלחמה עבד באחד הכפרים עד שהוסגר לגרמנים בעקבות הלשנה. הצליח להימלט מהרכבת בדרכה לאושוויץ ובתום המלחמה התאחד שוב עם דינה שהסתתרה כל הזמן בגרמניה, וחזרו לכפרם.
 ב-1938, עודד בן ה-15 עלה לארץ לאחר הכשרה בגרמניה, קבוצה זו  הגיעה היישר כחברת הנוער לגבעת ברנר , שם עבד במסגרייה והתקין סורגים לטייגרים (בתי המשטרה הבריטים), כשהגיע לגשר כגרעין השלמה, עבד בקלת אפיקים ביצירת ארגזים ומשם עבר לנהריים כטרקטוריסט ולאחר מכן כמסגר במפעל החשמל. בטו באב, 1946, עודד נישא לאפרת בפתח תקווה, מתחת לעץ התות בחצר הוריה.
ב-1947 עבד במסגרייה של גשר ושם שריין שתי משאיות לנסיעה בשיירות לירושלים.במלחמת השחרור, באפריל 48, גשר הותקפה ע"י הירדנים והעירקים , עודד השתתף בהתקפה על משטרת גשר שהתפנתה ע"י הבריטים. לאחר הקרבות שניטשו בחצר גשר עבד על בולדוזר שבאמצעותו חפר קברים. לאחר המלחמה עבר לחרוש את אדמות הקבוץ המרוחקות. הוא בנה את דוד הקיטור הראשון, תחזק את המכונות החקלאיות, עבד על הקטפות השונות, הספיק לעבור קורס מ"כים וקורס קצינים ושימש כמא"ז הקבוץ. לאחר מלחמת ששת הימים התנדב לתקן כלי רכב צבאיים במחנה גדעון. כשהיה אקונום הכניס ובנה את מערך העגלות להגשה העצמית. ב-1975 עבד במנפטה האזורית כאיש טכני, ואחר כך, כגמלאי,עבד במפעל מגמה משך עשר שנים.
עודד אוהב חיים ושמחות – משך כל שנותיו בגשר מעולם לא היה בועדות אך תמיד ארגן חגים (למשל פורים) ואירועים הזכורים עד היום ואי אפשר להתעלם מפסליו הרבים המקשטים את חצר גשר.
 
אפרת אפרתי
נולדה ב-26.12.1923  יא טבת תרפ"ד בפתח תקווה לאמה אלישבע גיסין ומשה יקותיאל (שרויט) אפרתי. אלישבע ילידת רוסיה הגיעה עם משפחתה לארץ בעליה הראשונה, משה יליד פולין עלה לבדו לארץ ב-1904. הכירו בפתח תקווה ונישאו. אלישבע הייתה גננת בירושלים מ-1905 ואחר כך עברה לפתח תקווה. משה עבד בפרדסי משפחת גיסין ולאחר נישואיהם השתקעו בשכונת הרכבת באם המושבות. לאפרת שלוש אחיות: אסתר ז"ל, גאולה ז"ל שהתגוררו בפתח תקווה ושפרה (89) בקבוץ שריד.
אפרת למדה בבית הספר פיקא 8 שנים ושנתיים בגימנסיה אחד העם. ב-1942, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, יצאה לבית ספר חקלאי בנהלל, שקלט בנות מהמושבות והמושבים בארץ. אפרת התמחתה בענף הלול, גן ירק ומטבח. בסיום שנתיים של לימודים ועבודה החליטה קבוצת בנות להצטרף לקבוץ. מכל הקיבוצים שפנו בחרנו את גשר.
בינואר 1944 קיבלה אותנו גשר (הישנה) בקור, גשם ובוץ. אפרת גרה באוהל ואח"כ במבנה הצמוד לבית המכס. עבדה בגן בית המספק ירקות למטבח. בשנת 1946 נישאה לעודד מנהיימר וב-1947 נולדה להם הבת הבכורה זהר.
במלחמת השחרור, אפריל 1948, אחרי ההתקפה הראשונה על גשר הוצאו הילדים לאשדות יעקב. אפרת יצאה בלילה השני (זהר יצאה בלילה הראשון). גשר התפצלה לשניים: גשר שהפך למשלט צבאי ובו נשארו הלוחמים והלוחמות – והנשים והילדים בחיפה. שנה על הר הכרמל ושנה בבת גלים במנזר (לימים בית החולים רמב"ם). ב-1950 התאחדה גשר בנקודה החדשה.
אפרת עבדה בגן הירק ושנה אחת הייתה מזכירת פנים. ב-1956 יצאה ללימודים בסמינר הקיבוצים באורנים, כשהיא משאירה בבית את עודד עם שלושה ילדים: זהר, עמי ואיתן, ובאה רק בסופי השבוע (עודד והחינוך המשותף בלינה המשותפת אפשרו זאת).
משנת 1958 עד 1978 חינכה ולימדה כמה מחזורים בביה"ס היסודי בגשר (כתות ה-ח). בשנים 1971 -1978 למדה במכללת עמק הירדן וסיימה קורסים בלשון, מקרא וספרות. לימדה שנה באולפן בגשר, ושנה בהתנדבות בבית שאן במסגרת תהי"לה.
בגיל 60 יצאה לפנסיה מהחינוך ועברה לעבוד במפעל מגמא והתמידה בו 20 שנה. בגיל 80 יצאה לפנסיה מלאה ומנצלת את השנים בקריאה, בחוגים בגיל עוז, בטיולים ובטיפול בגינה. ובעיקר נהנית ממפגשי המשפחה שהתרחבה בינתיים בנכדים ונינים.
 
זהר ואמנון גת –
וילדיהם: סער ז"ל, סנונית ושחף
 
זהר
נולדה בגשר ב-3.11.1947 ובגיל חצי שנה, יחד עם כל ילדי גשר של אז פונתה בלילה אפל לאשדות יעקב (בזרועותיה של מרים איתן), משם ליבניאל ואחר כך למנזר בחיפה שם שהו עם האימהות משך שנתיים.
ילדות נהדרת בקבוץ: מרחבים ומעקב אחר ציפורים, ייבוש פרחים להגדרה ואחר כך לשלוח לילדי הגולה, שיעורי "עבודה עצמית" בהם כתבה שירים וסיפורים, טיולים לסלע הרקפות,בשבתות, הכנת צ'יפס בגבעה השחורה, יחד עם כל הכיתה בלי שההורים מתערבים ויודעים. משחקי לילה ארוכים, כל הקיץ שינה בחוץ מתחת לכילות,וחינוך לעבודה:עבודה, עבודה עבודה בפרדס, בנוי, בכרם, בזיתים ואיפה לא?
ב-1968, לאחר ההיכרות עם אמנון (הדריכו שניהם בבאר שבע ב"המחנות העולים") מחליטה לעבור לקבוץ רעים בנגב המערבי שהיה קטן (70 חברים) וחשבה שהוא זקוק לה יותר מגשר המבוססת. שם עבדה משך 4 שנים כגננת (ללא הכשרה אך תוך יישום כל שצברה בחינוכה), למדה אמנות במכון אבני ומשך שנים הציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות במספר גלריות בתל אביב. לימדה אמנות במסגרות הבלתי פורמליות ובבית הספר "מעלה הבשור" – כיתות מ-ז ועד י"ב. הקימה יזמות ברעים – "רהיטים מצויירים" ומשך 10 שנים מכרה ברחבי הארץ רהיטים וחפצי נוי מצוירים. עבדה 7 שנים במפעל ישרלייזר כמזכירת מנכ"ל ושירות לקוחות. בהגיעה לגיל 60 החליטה לעבור ל-4 שעות עבודה בהם אחראית על המועדון, הפיאצה, מחסן השמחות (מחסן ציוד לאירועים), מוזיאונים ברעים, ו... לאחרונה פתחה את " חנות 2 הידיים".
והאושר הכי גדול, כמה צפוי... הם כמובן בר וסהר, שני הנכדים שגדלים ברעים.
 
אמנון
נולד בחיפה ב-17.3.1944 להוריו חיים ואחווה גוטוין ז"ל, יש לו אחות  ניצה הגרה בראש פינה.
למד בבית הספר המקצועי "בסמת", הלך לתנועה ל"המחנות העולים" ובמסגרתה הגיע לקבוץ רעים לאחר שירות בצבא בנח"ל. לחם במלחמת ששת הימים בירושלים,במלחמת יום כיפור שהה מספר חודשים בסואץ ואח"כ ימי מילואים ארוכים במלחמת ההתשה ובכלל. לבסוף שהה במוצב החרמון במילואים עם יחידתו. ברעים היה מרכז שלחין-פלחה, מזכיר, וכשהקימו ב-1980 מפעל – ישרלייזר – היה מהעובדים הראשונים. בתחילה כמפעיל מכונת לייזר, אחר כך כאיש אחזקה. ב-2007 יצא מהמפעל ל"שחרור" (שותפות חקלאית של רעים, חולית ורביבים) ומשמש כמסגר (בונה עגלות וכלים קטנים). אהבתו הרצינית והאמיתית היא לארכיאולוגיה , הוא בעל תואר שני בארכיאולוגיה ובעשור האחרון מתחקה אחר השרידים של מלחמת העולם הראשונה שנותרו בנגב המערבי שעוד מספר שנים לא יישאר מהם זכר באזור.
 
סער– נולד ב-16.11.1969 נפטר ממום לב חמור ב-19.2.1970
 
סנונית  אריאל – נולדה ב-21.12.1973 באשקלון. ילדות קיבוצית טיפוסית של חינוך משותף ולינה משותפת ברעים. בצבא שרתה ביחידת הדרוזים. נסעה לאמריקה הדרומית לחצי שנה, עבדה כמטפלת ברעים, עברה לתל אביב שם הכירה את יניב, חזרו לקבוץ. התחתנו. עובדת בישרלייזר בהנהלת חשבונות. להם שני ילדים: בר (ינואר2009) וסהר (ינואר2010).
 
יניב אריאל – נולד בצפת ב-25.3.1979. לאחר סיום לימודיו וצבא עבר לתל אביב. שהה בהודו מספר חודשים. חזר לתל אביב ואז הכיר את סנונית. מאז שהגיע לרעים הספיק לעבוד כמפעיל מכונת מים בישרלייזר, מדריך במתנ"ס ועכשיו בבנין.
 
שחף גת – נולד ב-27.12.1974 באשקלון. גם הוא בוגר החינוך המשותף ללא שריטות וצלקות. בתום לימודיו שרת בצבא בשריון. חזר לקבוץ ועבד בשדות. עבר לתל אביב ולמד אמנות באסכולה. מיצה את תל אביב והבין שזה לא בשבילו. חזר לרעים, לעבוד בשדות, אחר כך נכנס לעבוד בישראביג – מפעל למבלטים , במקביל לקח קורסים בגרפיקה ממוחשבת ופתח יזמות בנושא זה ומשלב את שתי העבודות. ב-10.6.2009 נישא לעדי מנדלקרו בת משק רעים.
 
עדי גת מנדלקרן – נולדה ב-6.2.1984 אף היא גדלה ברעים אבל כבר בלינה המשפחתית. הוריה היו בגרעין לרעים שעזבו, וחזרו רק לאחר שנישאו. עדי, שלא ויתרה על שחף, לא עברה את המסלול הרגיל של בני משק: תל אביב – חו"ל – תל אביב (ניהלה תקופה קצרה חנות של "ללין" בצפון תל אביב) אלא נישאה לשחף והיום היא אשת חבר, עובדת בשיווק ושירות לקוחות בישרלייזר.
 
 
 
עמי ואיליה מנור וילדיהם:
שלי מנור ודיוויד סקסטיין וילדיהם מתן וגילי
הדר מנור ואסף קרת וילדיהם זיו והלל
אורי
 
עמי
נולד בגשר בשנת1951, נשוי לאיליה ואב לשלי, הדר ואורי. זיכרון ילדות ראשון, ירידה למקלט ב"מבצע קדש". היה תלמיד בבית ספר תיכון משותף באשדות יעקב וחווה את מלחמת ההתשה לאורך הגבול עם ירדן. בשנת 1969 התגייס לקורס טייס. במהלך השירות הצבאי פגש את איליה כהן בבסיס רמת דוד. איליה ועמי התחתנו ב-1973 ובמהלך השנים עברו כ-14 בתים: בבאר שבע, חצרים, יבנה, ארה"ב, אקוודור וצ'ילה. שרת שירות קבע ארוך בחיל האוויר כולל תפקידי פיקוד בטייסות קרב, מדריך ראשי בביה"ס לטיסה וראש מחלקת קצינים במטה חיל האוויר. לאחר הפרישה מחיל האוויר בשנת 1995 עבד במהלך חמש שנים בחברת רפא"ל ומשנת 2000 עובד בחברת הזרע ג'נטיקס. במהלך השנים השלים לימודי תואר שני במדיניות וניהול.
 
איליה
נולדה בשנת 1952 בזיכרון יעקב לשרה ויוסף כהן, אחות לרפי,עמי ועדיה. גדלה במושבה זיכרון יעקב. התגייסה לחיל האוויר כפקידת מבצעים ושם פגשה את עמי. למדה באוניברסיטת חיפה והשלימה תעודת הוראה בסמינר למורים בבאר שבע. עבדה כמורה במשרד החינוך עד שנת 1991, לימדה באולפן לעברית במהלך גל העלייה מרוסיה ולאחר מכן למדה אוצרות מוזיאונים. לאחר הפרישה של המשפחה מחיל האוויר והתמקמות בזיכרון יעקב עבדה במשך שבע שנים במוזיאון בית אהרונסון. כיום מתמסרת לשני תחביביה העיקריים: סבתאות במשרה מלאה למתן, זיו, הלל וגילי ועבודות יד.
 
שלי מנור סקסטיין
ילידת 1975, ילדות שעברה בנדודים בארץ ובחו"ל. שירתה בחיל האוויר כפקידת מפקדי טייסת ברמת דוד. בוגרת תואר ראשון בסוציולוגיה אנתרופולוגיה ומדעי המדינה. מוסמכת במדעי הספרנות במגמת מדעי המידע. עבדה כשמונה שנים כמידענית של שגרירות ארצות הברית, במרכז האמריקני בירושלים. במרס 2005 נישאה לדויד ראול סקסטיין יליד יוהניסבורג, דרום אפריקה, ולהם שני ילדים: מתן (ינואר 2007), גילי (מרץ 2010).
 
דיוויד סקסטיין
נולד ביוהנסבורג, דרום אפריקה, בשנת 1973. ילדות שעברה במשטר האפרטהייד, למד בבית ספר יהודי "ישיבה קולג'". אחרי בית הספר הגיע לשנה של "הכשרה" במסגרת "בני עקיבא" בארץ והחליט על עלייה. חזר לדרום אפריקה ללימודי תואר ראשון במינהל עסקים ותואר ראשון במשפטים. בתום הלימודים עלה לישראל,עשה סטאז' ובחינות לשכה בישראל והוסמך בעריכת דין. עובד במטה בנק לאומי בתל אביב באגף מזכירות הבנק. בשנת 2005 התחתן עם שלי וכיום מתגוררים בזיכרון יעקב.
 
הדר מנור קרת
נולדה בבאר שבע בשנת 1978. גדלה בבסיס חצרים, ארה"ב, יבנה, אקוודור, צ'ילה וזיכרון יעקב. שירתה בצבא כפקידת הדרכה בטייסת מסוקי קרב בפלמחים. עם סיום השירות עברה לירושלים והחלה בלימודי תואר ראשון בחוג ליחסים בינלאומיים. במהלך הלימודים הכירה את אסף קרת ועברה עימו לתל אביב. במהלך לימודי התואר השני בחוג למדיניות ציבורית נישאה לאסף. להדר ואסף שני ילדים: זיו (2007) והלל (2010). מתגוררים כיום במושב אביאל.
 
אסף קרת
נולד ב-24.9.1978, גדל ביבנה. היה פעיל בילדותו בחוגי סיור של החברה להגנת הטבע ואף המשיך לשנת שירות במסגרתם. בוגר תואר ראשון במשפטים וחשבונאות. מסיים כיום את לימודי התואר השני במשפטים. עובד בחברת הייעוץ הכלכלי סוארי. נשוי להדר ואבא של זיו והלל.
 
אורי
בן הזקונים, נולד בבאר שבע בשנת 1987. זיכרון ילדות ראשון- ירידה למקלט ביבנה בזמן מלחמת המפרץ. ילדות ביבנה, אקוודור, צ'ילה, ובעיקר בזיכרון יעקב. התגייס לחיל האוויר בשנת 2005 ומשרת בתור קצין ביחידה 669. גר בירושלים עם חברתו רוני ועסוק בעיקר בלתכנן תוכניות לעתיד, לחפש מקומות מעניינים לטייל בהם, ולהיות דוד גאה לארבעת אחייניו.
 
 
 
 
איתן ומיכל מנור וילדיהם: אילן, חגי, יובל ועדי
 
 
 
איתן
נולד בבית החולים הסקוטי בטבריה ב-14.4.1954. גדל בקבוצת ערבה. בצבא שירת בגולני כקצין ביחידות שונות. עם שחרורו מהצבא חזר לקבוץ גשר ובמהלך שנים אלו עבד במסגריה, בחקלאות וניהל את המוסך. ב-1979 נישא למיכל קוזיק ובשנת 1983 עזבו את גשר ועברו לגור במרכז הארץ, במהלך השנים גרו במקומות רבים: בקבוץ, במושב, בעיר וכיום בישוב קהילתי – כוכב יאיר. איתן עובד בעסק פרטי.
 
מיכל
נולדה בבית החולים "משגב לדך" בירושלים ב-27.12.1958. למדה בבית ספר יסודי ותיכון בירושלים, לאחר מכן הגיעה לקבוץ גשר במסגרת גרעין יוצר (מסלול נח"ל), בזמן שהותה הכירה את איתן מנהיימר. כיום עובדת בדיור מוגן בכפר סבא במחלקת מכירות ורווחה.
 
אילן
נולד ב-16.7.1982 בבית החולים הדסה עין כרם. למד בבית ספר יסודי "מגד" ברעננה, למד בתיכון "עמי אסף", בית ברל. בצבא שירת בשריון כקצין בחטיבה 7. לאחר הצבא טייל בניו זילנד ובתאילנד. כיום לומד שנה רביעית הנדסת מכונות במכללה אפקה, גר במושב עדנים בשרון.
 
חגי
נולד ב-15.9.1984 בבית החולים הדסה עין כרם. למד בבית ספר יסודי מגד ברעננה , תיכון בעמי אסף בבית ברל ובצור יגאל. בצבא שירת בחיל התותחנים. לאחר הצבא טייל בתיאלנד וקמבודיה. לומד שנה שלישית הנדסה תעשייה וניהול במכללת רופין.
 
יובל
נולד ב-18.2.1992 בבית החולים תל השומר. למד בבית ספר יסודי בצור יגאל , חטיבת ביניים בכוכב יאיר ותיכון בעמי אסף. יובל משרת היום בשריון בחטיבה 7.
 
עדי
נולדה ב-27.4.1995 בבית החולים מאיר, כפר סבא. למדה בבית ספר יסודי בצור יגאל, חטיבה בכוכב יאיר, תיכון לומדת בעמי אסף. מדריכה בצופים ילדים בכתה ה'.
 
 
 
אלון ורבקה מנהיימר וילדיהם: דביר, צפריר ולילך
 
אלון
 נולד ב-7.2.1962 בבית חולים עפולה, פתח את קבוצת אשל בגשר. בסיום בית הספר התגייס לחטיבת הצנחנים לגדוד 890, השתתף במלחמת לבנון במסגרת קורס מכי"ם. התחתן עם רבקה (ענבל) בשנת 1986 והביאו לעולם את דביר, צפריר ולילך.
למד הנדסאי מכונות ברופין ועבד 13 שנה במפעל מגמא בקבוץ גשר. ב-1998 עזב את הקבוץ ועבר לכפר תבור והחל לעבוד בחברת קונלוג בתחום ייעוץ ומכירה לחברות O.E.M . במסגרת העבודה למד תואר ראשון במנהל עסקים.
 
רבקה (ענבל)
 נולדה באוקטובר 1956 בפריז. עלתה לישראל בשנת 1979 לקבוץ כיסופים. בשנת 1981 הגיעה לגשר, עברה גיור בקבוץ שדה אליהו ובילתה מספר חודשים בישיבה בירושלים. עבדה כמנהלת חשבונות במפעל מגמא בקבוץ ולאחר מכן יצאה ללימודי עיצוב גראפי במכללת עמק יזרעאל. לאחר עזיבת הקבוץ עבדה במספר מקומות בתחום העיצוב הגראפי. כיום שוהה בצרפת ועוסקת בטיפול קשישים לאחר שעברה הכשרה מתאימה.
 
דביר
נולד ב-14.9.1986. למד בבית הספר היסודי "מול גלעד" ובהמשך בבית הספר היסודי בכפר תבור ותיכון ב"כדורי", הצטרף לקן הנוער העובד והלומד ולאחר קורס מד"צ היה מדריך בקן. בצבא שירת בחטיבה 7 גדוד 75 במסלול לוחם עד לתפקיד סמ"פ. במסגרת הגדוד לחם ב"עופרת יצוקה" (ברצועת עזה), לאחר השחרור יצא לטיול ארוך באוסטרליה וניו זילנד.
 
צפריר
נולד ב-2.1.1989. למד בבית הספר "מול גלעד", "שחף" ו"כדורי". ב"כדורי" למד במגמת קולנוע. עם סיום הלימודים התגייס לחיל השריון לחטיבה 7 גדוד 75 במסלול לוחם ומפקד טנק. במסגרת הגדוד לחם ב"עופרת יצוקה". לאחר השחרור עובד היום בניקוי ברכות ובשמירה על בקר בית קשת.
 
לילך
נולדה ב-29.10.1991. למדה בבית הספר היסודי בכפר תבור ובהמשך ב"כדורי" במגמת תיאטרון. עברה קורס מד"צים בקן הנוער העובד והלומד והייתה מדריכה בקן כפר תבור. התגייסה לצבא בדצמבר 2010 לתפקיד מ"כית.